<h1>צרור החיים הדרך השלישי סימן ז'</h1>
<h2>דף כו.</h2>
ובת ישראל לא תילד את הנכרית בחנם. אבל בשכר מותר, משום איבה, ודוקא מילדת ידועה שמתעסקת בענין שיהיה לה איבה, אבל אחרת שיכולה לומר שאינה יודעת אסור. ובשבת אפילו בשכר אסור, משום דאית לה טענה, שיכולה לומר דלא מחללינן שבתא אלא למאן דמנטרי שבתא.
<h2>דף כז.</h2>
וגוי אינו מוהל. כדאי' בע"ז מנין למילה בגוי שהיא פסולה, דאמר דארו בר פפא משמיה דרב (ברא' ט"ז) ואתה את בריתי תשמור. ור' יוחנן אמר, (שם י"ז) המול ימול, המל ימול, מאי ביניהו, איכא ביניהו אשה. וכתב הרי"ף ז"ל הילכך היכא דליכא גברא יהודאה דידע למימהל מהלא אתתא יהודיתא דידעה למימהל ושפיר דאמי, וכן דעת ר' יוחנן, וכן פשטא דקא (שמות ד') ותקח צפורה צור, אע"פ דדחי בע"ז קרי ותקח, פשטא הכי משמע.
